לפני כעשר שנים השתתף היקב האוסטרלי פנפולדס במכירה פומבית, ומכר בה בקבוק יין במחיר הגבוה ביותר ששולם עד אז, 168,000 דולר. הבקבוק, שהגיע הישר ממרתפו של היקב, כלומר לא דרך אספן, סוחר או ספקולנט יין, היה מעין אמפולה מזכוכית אמנותית. יוצרו רק 12 יחידות דוגמתה, והן מולאו קברנה סוביניון בלוק 42 משנת .2004 מה מיוחד בו, אתם בטח שואלים? ובכן, היין נעשה מיבולו המצומצם )מאד( של הכרם הזקן בעולם, גפנים צרפתיות שניטעו באוסטרליה ב- .1830 בקליפת אגוז, זהו כל הסיפור של פנפולדס. אבל אם אתם אוהבים סיפורים עסיסיים ומהנים עם גוף נדיב, כאלה שלעולם לא יאכזבו אתכם, או יין שעונה בדיוק על התיאור הזה, הישארו עמנו עוד. אחוזת פנפולדס נוסדה ב,1844- כאשר דוקטור כריסטופר רואוסון פנפולד הגיע מאנגליה עם אשתו מארי ובני משפחתם. הם שילמו 1200 פאונד )של אותם ימים כמובן( עבור 2000 הדונם בהם הקימו את ביתם. סביב הווילה, שכונתה גריינג׳, נטעו כרם, ובענבים השתמשו להכנת משקה רפואי מיוחד, מעין יין מחוזק ומתוק, שהיה התרופה של ד״ר פנפולד ל)כמעט( כל מחלה. את תהליכי הפקת השיקוי הפופולרי ניהלה מארי, והרופא הטוב, ששמעו יצא למרחוק, היה זה שקיבל באדלייד את פני חוליו המרובים. כשנפטר בגיל צעיר, המשיכה מארי לנהל את היקב. היא פיתחה את ׳נוסחת הבית׳, בלנד של יינות משנים שונות שאיפשר לה להגיע למוצר עקבי ואחיד. בתה ירשה ממנה עסק משגשג, שכלל כשליש מחנויות היין של דרום אוסטרליה. על מדפיהן הוצג מוצר אחד בלבד: אותו יין קינוח דמוי פורט. בואו נטוס כמה עשרות שנים קדימה, אל מי שתכף יהיה דמות מפתח בעלילה: מקס שוברט בן ה,16- אוסטרלי בן למהגרים מגרמניה, שנולד בבארוסה והגיע לאדלייד ב.1931- מקס המוכשר והחרוץ החל לעבוד בפנפולדס כנער שליחויות. הוא התקדם במהירות, ובסופו של דבר נמצא לו תפקיד ביקב: כשהתגייס ב1941- היה כבר עוזר מעבדה. לאחר המלחמה, ב,1949- נשלח כיינן לסיור לימודי בספרד ובפורטוגל, על מנת ללמוד טכניקות לעשיית יינות מחוזקים. העצירה בבורדו, בדרך חזרה, היא שהעניקה משמעות היסטורית לנסיעה כולה. מקס טעם לראשונה יינות יבשים, ונפעם מהקונספט של יין עם פוטנציאל התיישנות. בשובו, הפיק יין יבש מהענבים שעמדו לרשותו, שיראז )סירה( בציר ,1951 וקרא לו קרא גריינג׳ )הווילה בה שכן היקב( הרמיטאז׳ )על שם הסירה המשובחת של עמק הרון(. רק אחרי כמה שנים העז להציע למנהליו בפנפולדס לטעום את היין היבש שלו. הם לא התרשמו כלל, והורו למקס לחדול מניסויו ולהתמקד במוצר המסורתי. ב1960- בהרמת כוסית חגיגית, נתקלו מנהלי היקב במקרה ביציר כפיו. הפעם היין התקבל בתשואות, והם ביקשו ממקס שיחזור לייצר את היין. בתגובה, הוא לקח אותם למרתף וחשף בפניהם את סודו: הוא המרה את פיהם והמשיך ליינן שיראז יבש גם בשנות הבציר .57-59 כך הפך גריינג׳ לאייקון היין האוסטרלי בה״א הידיעה, הצלחה גדולה שהתבטאה ב1962- בהנפקת מניות לציבור. לאחר ההנפקה הושקו יינות ה׳ �ִּב ִ ין׳ המפורסמים של היקב, שילוב ייחודי של מארי ומקס, ייננות המבוססת על סגנונות עשייה אחידים. על פי גישה זו, היינן הוא ַַצָּיָר ולו ָּפָ ֵֵלָטָ ה שמורכבת מיינות מאזורים שונים, כגון בארוסה, מקלארן וייל, עדן ואלי או קונאווארה, מחלקות ומזנים שונים. הוא שואף להגיע שנה אחר שנה לתוצאה עקבית הנקראת ברוב הפעמים בין )חבית( ומספר, למשל �ִּב ִ ין ,389 �ִּב ִ ין ,128 �ִּב ִ ין 707 או �ִּב ִ ין .28 הלקוח שהתרגל לטעמו של יין שנשא חן מלפניו לא צריך לחשוש. אם יקנה את אותו ה׳בין׳, יקבל את אותו אופי היין, והיינן ידאג לכך שהשוני בין הבצירים ייעלם באמצעות שליטתו במרכיבי הבלנד. פנפולדס מציע יינות עקביים כאלה בטווח מחירים ואיכויות רחב מאד, כשגריינג׳ המקורי של מקס עדיין נמצא בטופ, ובצד השני נמצאים יינות קונונגה היל המציעים חוויית שתייה יומיומית. בשנים האחרונות היקב מייצר יינות באותו סגנון בית גם בארצות הברית, עליהם אומר פיטר גייגו, היינן הראשי של פנפולדס: ״השמש של קליפורניה, האדמה של קליפורניה, ובתווך, היין - �ִּב ִ ין ,600 ,704 ,149 או 98 - הוא פנפולדס״. פנפולדס הוא אחד האחראים להצלחה העולמית של יינות אוסטרליה בשנות ה80- וה90- ואילך, ולזיהוי שלהם כיינות עוצמתיים, עתירי גוף ובעלי נדיבות פרי שמתאימים ליישון ארוך. היקב היה ועודנו אחד הקטרים החשובים ביותר של אוסטרליה בפרט ושל העולם החדש בכלל. הוא דוגמא ומופת של ניהול מותג ושמירה על מורשת אוסטרלית מובחנת, כזו שהעניקה השראה למאות יקבים ולמיליוני אנשים.